ניתוח המצב הכלכלי-בטחוני 2026

המצב הביטחוני-כלכלי במזרח התיכון: ניתוח מצב, 2026

על מה נדבר במאמר זה?

מבוא
המזרח התיכון נכנס לשנת 2026 כשהוא נושא על גבו את צלקות שנת 2025 – מלחמת ישראל-איראן, המשך אי-היציבות בעזה ולבנון, ותהליכים גיאופוליטיים מואצים במפרץ הפרסי. הזירה הביטחונית והזירה הכלכלית באזור הפכו שלובות זו בזו יותר מתמיד: כל אירוע ביטחוני מתורגם כמעט מיידית למחיר נפט, לפרמיית סיכון על השקעות, ולשינוי במדיניות התקציבית של המדינות המעורבות.

מאמר זה סוקר את התמונה הנוכחית לאורך שני צירים – הביטחוני והכלכלי – ואת נקודות המפגש ביניהם.

התמונה הביטחונית

השנה החולפת התאפיינה בעימות ישיר וממושך בין ארה"ב-ישראל לאיראן, שנמשך כשלושה עד ארבעה שבועות ברמת עוצמה גבוהה, ולוותה בפגיעות בתשתיות אנרגיה ובתעבורה אווירית באזור. מוקדם יותר בשנה דווח על מחאה פנימית משמעותית באיראן, שהחלה כתגובה למצוקה כלכלית והתרחבה לכדי קריאה רחבה יותר לשינוי המשטר – התפתחות שגורמים אזוריים ובינלאומיים עוקבים אחריה מקרוב, שכן החלשת המשטר באיראן עשויה לשחוק את "ציר ההתנגדות" שהוא מוביל.

מקבילה לכך, מפת הסיכונים האזורית עודכנה כלפי מעלה במדינות רבות: ירדן דיווחה על יירוט חוזר ונשנה של רחפנים וטילים איראניים בשטחה, ומדינות המפרץ – כווית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות – הוגדרו ברמות סיכון גבוהות יותר על רקע ההסלמה הצבאית. גם קפריסין קיבלה שדרוג סיכון כתוצאה מהמתיחות האזורית.

בזירת עזה, לאחר הפסקת האש של אוקטובר 2025, השטח נותר במצב שמתואר כ"פתרון מושהה" – ואקום שלטוני שבו גורמי חמאס שרידים וחמולות מקומיות מתחרים על השליטה בחלוקת הסיוע, זאת בהיעדר מהלך שיקום רחב היקף. גם ב"קו הצהוב" שהציבו כוחות הביטחון הישראליים נותר מוקד חיכוך מתמשך. בסוריה, חוסר הביטחון הפנימי בין המחנה השמרני-דתי לתושבי דמשק המגוונים יותר טומן בחובו סיכון לפילוג נוסף, ואילו בתימן, המועצה המעבר הדרומית (STC) הנתמכת על ידי איחוד האמירויות התקדמה לעבר פרישה פורמלית – מהלך שמאתגר את מדיניות ערב הסעודית ומעמיק את התחרות המבנית בתוך מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ.

ההשלכות הכלכליות

ההשלכות הכלכליות של המתיחות הביטחונית ניכרות בכמה מישורים במקביל. ה-OECD הזהיר כי הצמיחה בגוש האירו צפויה להאט ל-0.8% בשנת 2026 בשל עליית מחירי האנרגיה, לעומת תחזית קודמת של 1.2% – והדגיש כי רמת אי-הוודאות סביב משך העימות והיקפו גבוהה במיוחד, עם סיכון ממשי להאטה נוספת ולעלייה באינפלציה העולמית. גורמים בתעשיית האנרגיה הגרמנית הזהירו מפני מחסור אפשרי באספקה כבר באביב 2026 אם הסכסוך יימשך, וגורמים בשוק ההון הזהירו כי מחיר נפט של 150 דולר לחבית עלול לגרור מיתון עולמי ממושך.

קרן המטבע הבינלאומית עדכנה גם היא את תחזיותיה לאזור המזה"ת, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן (MENAP), והצביעה על כך שהמשך הלחימה עלול להנציח מחירי אנרגיה גבוהים, להעמיק שיבושי סחר, לפגוע באמון המשקיעים ולכרסם במרווח הפיסקלי המוגבל ממילא של מדינות האזור. גם מדינות אסיה המרכזית וקווקז, החשופות לתנודתיות במחירי הסחורות ולפגיעה בתיירות ובסחר, מוצגות כפגיעות לגלישת ההשפעות מהעימות.

מעניין לציין כי לפני ההסלמה בסוף פברואר 2026, כלכלות ערביות רבות דווקא הצטיינו ביחס לצמיחה העולמית: תחזיות דיברו על צמיחה של כ-3.5%–4% במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה, כאשר מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) הובילו עם ממוצע של כ-4.5%, בהובלת קטר (6.1%), איחוד האמירויות (5%), סעודיה ועומאן (4% כל אחת). ואולם בנק ההשקעות גולדמן זאקס הזהיר כי כלכלות המפרץ עלולות להיכנס למיתון של 2%–5% בשנת 2026, כאשר קטר וכווית – התלויות במיוחד במיצרי הורמוז – הן הפגיעות ביותר. יש הרואים בכך "מבחן מציאות" ראשון מסוגו למודל הכלכלי של מדינות הנפט המפרציות, שנשען שנים ארוכות על ההנחה שהן מהוות "אי יציבות" מבודד מסכסוכי האזור.

מגמות מבניות: מביטחון לשילוב כלכלי – ובחזרה

מנגד, יש הטוענים כי דווקא בצל ההסלמה מתחזקות מגמות ארוכות טווח של גיוון כלכלי והשקעה בטכנולוגיה במדינות המפרץ, לצד מגמה של הישענות עצמית רבה יותר. מדיניות ארה"ב תחת הממשל הנוכחי ניסתה, לפני ההסלמה ולאחריה, לקדם אג'נדה של שילוב כלכלי הדוק יותר בין מדינות המזרח התיכון – ובראשן סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות – לבין תעשיות אמריקאיות מרכזיות: בינה מלאכותית, עיבוד מתכות נדירות, אנרגיה גרעינית וטכנולוגיות ביטחוניות.

עם זאת, נותרה שאלה פתוחה עד כמה הסכסוכים הנמשכים באזור יכולים לשבש אג'נדה זו, ועד כמה יצליחו ישראל וארה"ב לשמור על תיאום מדיניות ביחס לאיראן, נושא שבו נראה כי ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ ימשיכו להיות מיושרים באופן הדוק יחסית.

בישראל עצמה, המלחמה המתמשכת מול חמאס ואיראן יצרה ביקוש ניכר למוצרים של חברות הביטחון המקומיות, מה שהופך את ענף הביטחון לאחד ממוקדי המשיכה המרכזיים להשקעות בשוק הישראלי – מגמה שבאה לידי ביטוי הן בחברות הציבוריות הגדולות והן בחברות פרטיות קטנות ובינוניות שפועלות בשרשרת האספקה הביטחונית.

מרעום דולפין – דוגמה מקומית למגמה אזורית רחבה

דוגמה טובה למגמה הזו היא חברת מרעום דולפין, יצרנית ישראלית פרטית מאזור התעשייה אלון תבור שבעמק יזרעאל, הפועלת מאז אמצע שנות ה-90 בתחום ציוד הלחימה והנשיאה הטקטי – אפודי קרב, קסדות, לוחות מגן, אפוד קרמי , חגורה טקטית ותיקים – עבור צה"ל, משטרת ישראל, יחידות מיוחדות וגם לקוחות בינלאומיים, כולל גורמים במדינות נאט"ו.
מרעום דולפין מובילה את תחום פיתוח, עיצוב וייצור פתרונות הנשיאה הטקטיים המתקדמים בעולם.

החברה מספקת מערכות נשיאה שמאפשרות ללוחמים לפעול חזק יותר, לאורך זמן רב יותר וביעילות מבצעית גבוהה במיוחד, כל זאת באמצעות טכנולוגיות ייחודיות שפותחו בחברה.
לפרטים נוספים: https://marom-dolphin.com

מקורות

  1. The Soufan Center – Middle East Forecast for 2026 (ינואר 2026) – https://thesoufancenter.org/intelbrief-2026-january-9/
  2. Result Group (TRISAVO) – Risk Assessment Focus Middle East 2026 (מרץ 2026) – https://result-group.com/en/risk-assessment-focus-middle-east-2026/
  3. SCAN Global Logistics – Update on the Ongoing Middle East Security Situation (מרץ 2026) – https://www.scangl.com/en-us/news/update-on-the-ongoing-middle-east-security-situation/
  4. SpecialEurasia – Middle East Geopolitical Risk 2026 (דצמבר 2025) – https://www.specialeurasia.com/2025/12/28/middle-east-risk-2026/
  5. Global Finance Magazine – Middle East: Key Trends Shaping 2026 (אפריל 2026) – https://gfmag.com/economics-policy-regulation/middle-east-key-trends-shaping-2026/
  6. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – Regional Economic Outlook Update for the Middle East and Central Asia, April 2026 – https://www.imf.org/en/publications/reo/meca/issues/2026/04/16/regional-economic-outlook-middle-east-central-asia-april-2026
  7. Middle East Institute – Unfinished Business Will Drive the Mideast Agenda in 2026 (מרץ 2026) – https://mei.edu/brief/unfinished-business-will-drive-the-mid-east-agenda-in-2026/
  8. כלכליסט – שלושה יוצאי סיירות ייפגשו עם 150 מיליון שקל: פימי על סף שותפות במרעום דולפין – https://www.calcalist.co.il/market/article/hkgptxm4a
  9. כלכליסט – ארכיון כתבות בנושא מרעום דולפין – https://www.calcalist.co.il/tags/%D7%9E%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9F